וינסנט ואן גוך, רובין ווילאמס, נפוליאון בונפרט וגם סולן הלהקה המוכרת נירוונה קורט קובין לכל האנשים המוכשרים הללו יש עניין אחד משותף – כולם סבלו מהמחלה מאניה דיפרסיה או בשמה העברי הפרעה דו – קוטבית. מדובר בהפרעה המופיעה בכל האוכלוסיה- מבוגרים, צעירים יותר או פחות ובממוצע היא מופיעה באוכלוסיה בין 3%-5%. חשוב לדעת שיש שתי צורות של ההפרעה הזו. מאניה דיפרסיה גדולה – מאניה ומאניה דיפרסיה קטנה – פו מאניה.
איך זה בא לידי ביטוי ומה ההבדל ביניהן?
חשוב להבין כי המאניה דיפרסיה בכללותה משתייכת לקבוצות מחלות נפש. המאניה הגדולה מאפיינת בדרך כלל אנשים שבאמצע החיים מרגישים כאילו פתאום הם קיבלו סוג של זריקת מרץ. אותם אנשים מתחילים לדבר מהר, הם מתעוררים מוקדם מאוד בבוקר, יש להם המון אנרגיה וכוח. הסימפטומים של מאניה מופיעים על שלושה צירים עיקריים.
- ציר רגשי
- ציר התנהגותי
- ציר המחשבתי
בציר המחשבתי האדם פתאום מתחיל לחשוב שהוא ”כל יכול“. הוא חושב שהוא מאוד חכם, מאוד מקובל, הוא יכול להשיג מה שהוא רוצה מתי שהוא רוצה. בציר ההתנהגותי הדברים הללו מתורגמים ואז אותם אנשים מתחילים לעתים לעשות כל מיני דברים שהם לא רגילים לעשות כמו למשל השקעות לא מבוקרות, מעורבים בפרשיות מיניות, עושים תכניות גרנדיוזיות ועוד. הסימפטומים של המאניה ”הקטנה“, דומים ל“גדולה“ אבל הם פחות עוצמתיים. ההבדל הוא בעצימות.
אסור לשכוח את הצד הדיפרסי
מדובר בצד השני של המחלה. זה ממש כמו רכבת הרים. יש את הקוטב הגבוה ויש את הקוטב הנמוך. ממש כמו בגלים. זה הולך ממש על אותם צירים רק באופן נגדי. הדיכאון הוא הצד ההפוך של המאניה. עצב, מחשבות שליליות, ציר רגשי שהוא מאוד נמוך, ציר חשיבתי פסימי וציר התנהגותי מתון. אותם אנשים שהיו בסוג של ”היי“, פתאום הן ב“דאון“, הם לא עושים שום דבר, מתבודדים, לא נהנים מכלום.
מה נדרש כדי לאבחן את ההפרעה?
אחד הדברים המרכזיים הדרושים לאבחון ההפרעה הוא זמן. למה זמן? משום שאנחנו צריכים לראות את שני הצדדים של המחלה. לא פעם, אנשים הסובלים מדיכאון קשה, שוכחים גם את הצד של המאניה ומה שעוזר לאבחן את המצב אלו הם בני המשפחה שמוסיפים את המידע הכל כך חשוב הזה. עלינו לראות גל מאני וגל דכאוני כדי לעשות את האבחנה.
מה הבעייתיות בהפרעה הזו?
מה שמאוד קשה להגיע אליו הוא הטיפול. הרי זה מאוד לא פשוט לשכנע אדם שנמצא ב“היי“ תמידי כמעט, אדם שיש לו רעיונות חדשניים ויצירתיים לגשת לטיפול. הדרך לעשות זאת היא על ידי השוואה למצב רגיל. כלומר עלינו להציג בפני אותו אדם מה נורמלי. כלומר כדי להימנע ממצב של דיכאון, על אותו אדם לוותר גם על המצב המאני.
האם ניתן לטפל בבעיה?
בעזרת טיפול מתאים בהחלט ניתן לאזן את המחלה ולהביא את האדם הסובל ממנה למצב יחסית מאוזן. כמובן שמצבים של אנשים הסובלים מהמאניה הגדולה הוא יותר מורכב, כי הכל יותר קיצוני וצריך להגיע לרמה שאין התקפים אבל זה אפשרי בהחלט בעזרת מרפאות בריאות הנפש.
האם מצבו של אדם הסובל ממאניה קטנה ולא מטופל מחמיר?
בדרך כלל מי שסובל ממאניה קטנה לא עובר למצב של מאניה גדולה. לעומת זאת, מאניה גדולה ללא טיפול תחזור ולכן כדאי לטפל. הדבר המרכזי והחשוב ביותר כדי שניתן יהיה להתמודד עם המחלה הוא להיות מטופל ולהתמיד בטיפול לאורך זמן.
